פסק-דין בתיק ע"פ 37230-10-11

השופט אברהם טל, אב"ד - סג"נ

1.         המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת"פ 6908/06 (בימ"ש השלום בנתניה) בביצוע שני מעשים מגונים במתלוננת, ילידת 1988, שהיתה שכנתו באותו זמן, ביום 18.5.05, נושא האישום הראשון, ובסוף חודש פברואר 2004, נושא האישום השני.

המערער נידון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, ל- 6 חודשי מאסר ע"ת שלא יעבור העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים, לתשלום קנס בסכום של 1,000 ש"ח וחויב לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער בלבד.

הכרעת הדין של בימ"ש קמא

2.         בימ"ש קמא הביא בפתח הכרעת דינו את עדותה של המתלוננת בפניו (סעיף 2 להכרעת הדין) ואת עדות שכנתה, גב' מסילתי, לגבי האירוע נושא האישום הראשון (סעיף 3 להכרעת הדין). בהמשך מביא בימ"ש קמא את דברי המערער בעימות שנערך עם המתלוננת, תוך התייחסות לפגמים שנפלו לטענת ב"כ המערער באותו עימות ולטענותיו באשר לאובדן העמוד השני של הודעת המערער במשטרה, שלא הוגשה כראייה בשל כך (סעיפם 5-14 להכרעת הדין) ואת דבריו בעדותו בביהמ"ש, בהם טען שהאירועים נושא כתב האישום לא זכורים לו.

בימ"ש קמא התייחס לגרסתו באשר לאירוע של גניבת מכשירי הפלאפון בבית ספרה של המתלוננת, עליו היא סיפרה לו, לטענתו, במהלך הנסיעה נושא האישום הראשון ובאשר ל"אירוע פח האשפה", שבו השליך את המתלוננת לפח אשפה באותו יום נושא האישום השני, ואשר שימש לטענתו מניע להגשת תלונתה הכוזבת בקשר לאותו אירוע (סעיף 6 להכרעת הדין).

בימ"ש קמא הביא את עדותו של השכן, עמוס חלפון, בקשר ל"אירוע פח האשפה", בו נכח, לטענת המערער, עם אחותו וגיסתו, שלא הובאו לעדות (סעיפים 7 ו- 8 להכרעת הדין).

3.         בסעיפים 9-10 להכרעת הדין הביא בימ"ש קמא את גרסאות המתלוננת והמערער באשר לאירוע נושא האישום השני, תוך התייחסות לתיקון המועד שבו בוצע המעשה בשיחה בין המתלוננת לעו"ד בוצר, וקבע שהוא מאמין למתלוננת, למרות שעדותה בענין זה היא עדות יחידה, ולא מאמין לעדותו של המערער.

4.         בימ"ש קמא דחה את בקשות ב"כ המערער להביא לעדות נוספת את אימה של המתלוננת בקשר לטענתו שהיא לחצה על חלפון שלא להעיד שכן לא הובאה כל ראייה להפעלת לחץ כזה. בימ"ש קמא דחה גם את בקשת ב"כ המערער להביא לעדות את אימו של חלפון על מנת שתעיד על דבריה בשיחה מוקלטת עם המערער, שבה אמרה לו שהיא שמעה על "אירוע פח האשפה", שכן ב"כ המערער לא קיים את החלטת ביהמ"ש לצרף לתמליל השיחה המוקלטת חוו"ד מומחה וציון מועד ההקלטה.

5.         בימ"ש קמא האמין לעדות המתלוננת, שהיתה עקבית וללא העצמה מלאכותית של האירועים. היא השיבה בפתיחות, בכנות וללא התחמקות על שאלות הסניגור ולא ניסתה להסתיר את היחסים הקרובים בינה למערער.

בימ"ש קמא קבע כי דברי המתלוננת לפיהם היא הקיאה בצאתה מרכבו של המערער לאחר המעשה נושא האישום הראשון, בשל הגועל שחשה, הגיעה לבית חברתה, ביתה של גב' מסילתי, שם הקיאה שוב, שתתה קולה והתקלחה נתמכים בדברי גב' מסילתי (סעיף 12 להכרעת הדין).

6.         בימ"ש קמא לא האמין לעדותו של המערער בשל הפירכות בה, ובמיוחד לא האמין לעדותו בכל הנוגע ל"אירוע פח האשפה" בשל היותה עדות כבושה; מאחר והעד חלפון אמר שהמערער לא ביקש ממנו שיעיד במשטרה על האירוע שבו נכח; בשל השוני המשמעותי בין תאור האירוע ע"י המערער לבין תיאורו ע"י חלפון, שלא סיפר על יריקת המתלוננת על ביתו של המערער ועל הכנסת המתלוננת לפח האשפה. כמו כן זקף בימ"ש קמא לחובתו של המערער את אי הבאתה לעדות של בתו, שהיתה בזמן המשפט בת 12-13, שנכחה לטענתו ב"אירוע פח האשפה".

7.         בימ"ש קמא קבע ששיחת המערער והמתלוננת על גניבת מכשירי הפלאפון לא היתה בנסיעה במהלכה נעשה המעשה נושא האישום הראשון וכן קבע שאם המערער היה מכניס את המתלוננת לפח האשפה היא היתה מספרת על כך (סעיף 13 להכרעת הדין).

8.         בימ"ש קמא האמין לעדותה היחידה של המתלוננת גם לגבי האירוע נושא האישום השני לאור הרושם האמין והמשכנע שעשתה ולאור הקשר בין שני האירועים אך קבע שיש להרשיע את המערער בעבירה על סעיף 348(ג) לחוק העונשין ולא בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, שבביצועה יש להרשיעו בקשר לאישום הראשון, שכן המעשה לא נעשה תוך שימוש בכוח או באיומים (סעיפים 14-15 להכרעת הדין).

בסיפא הכרעת הדין התייחס בימ"ש קמא לטענות ב"כ המערער בקשר למחדלי חקירה, שנטענו גם בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו, וקבע שאין בהם כדי לגרום לזיכויו של המערער שכן הם נידונו במהלך הישיבות שקדמו למתן תשובת המערער לאישום (סעיף 16 להכרעת הדין).

טענות ב"כ המערער

1.         בימ"ש קמא טעה כשסרב לזמן לעדות את אימו של עמוס חלפון, למרות שהחשיב את עדותה כעדות מהותית.

2.         בימ"ש קמא לא התייחס לאובדן העמוד השני בהודעתו של המערער ולפגמים שנפלו בעימות שנערך בין המערער למתלוננת בנוכחות אימה של המתלוננת, שהדברים שנאמרו בו לא נרשמו מילה במילה ושלמרות בקשת המערער הוא לא הוקלט.